רגע על פני האדמה
מאת מירי גלעד
סוף המסע
אִמִּי מַאֲכִילָה אֶת אָבִי הַגּוֹסֵס,
וְהוּא נַעֲנֶה.
חִזּוּר אַחֲרוֹן.
מַמְלֶכֶת עֵינֶיהָ מוֹלִיכָה אֵלָיו יָד אִטִּית.
כָּל אַהֲבָתָם אֲצוּרָה שָׁם בְּאוֹתָהּ תְּנוּעָה,
וְכָל הָעוֹלָם נֶעֱצָר בְּחַלּוֹנָם לְעֵת עֶרֶב
לַחֲזוֹת,
כִּמְעַט מְבַקֵּשׁ אֶת יָדָם.
ציפור היתה כאן
אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת –
עַל פִּי תְּנוּעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הֶעָנָף,
עַל פִּי גַּעֲגוּעַ שֶׁהֵחֵל
עַל פִּי תְּחוּשַׁת הַהִשָּׁאֲרוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת
שיריה של מירי גלעד נובטים מתוך מראה יומיומי כביכול – ילד בן שש רוכן על ילקוטו; ענף המסמן בתנועתו כי ציפור עזבה אותו זה עתה; תנועת ידה של אמה, המאכילה את אביה השוכב על ערש דווי. רגעים כאלה, אשר מטבעם חומקים, כמעט סמויים, מצטנעים בצל אירועי חיים גדולים ורגש סוער, הם החימר ממנו מכיירת המשוררת את שיריה.
החוויות המשמעותיות, המלודרמות של חיים כבני אנוש, מתוארות מתוך התבוננות בקטן, בדק ובעדין – בנופי טבע ובבני אדם. עם זאת, אין כאן התיפייפות או בריחה אל אספקטים שוליים של החוויה; אלא נגיעה אותנטית במכאיב, במאיים ובמסעיר.
כותב ד"ר דוד גורביץ':
"זהו ניסיון נועז ליצור תורת סימנים, סמיוטיקה של כאב, שבה בשלותו העולה על גדותיו של הטבע, נוגעת במחוזות של יופי וכליה"
שירים נוספים במדור:
החוזר * השמש | שארל בודלר
שני שירי אהבה מאת חמוטל בר יוסף
התפרשות * הזמן | חמוטל בר-יוסף
אוסק * עיניים שלאחרונה ראיתי דומעות מאת ת. ס. אליוט
שני שירים | מאיר ויזלטיר
מנת קרב | דוד אבידן
שירי יומהולדת | מרדכי גלדמן
הזר מקנא לחן רעייתו | נתן אלתרמן
אם האדם הוא רוח | הילה להב
הללויה | שמרית אור
תחי הדמוקרטיה | נתן אלתרמן
מוות באור * האדונים מאת דליה רביקוביץ
אנאבל-לי | א. א. פו * גורף הארובות הקטן | ויליאם בלייק
סוף הנפילה * אהבת תפוח הזהב * גאווה מאת דליה רביקוביץ
ללא שם | מרדכי גלדמן
ירח | נתן אלתרמן
* | סיון הר-שפי
* | ישראל אלירז
משהו דומה לאושר | חדוה הרכבי
נקודת ארכימדס | נתן אלתרמן
>>>שירים נוספים באנתלוגיה>>>