"אלה דברים שקורים ביום שלפנֵי".
"ביום שלפני מה?"
"ביום שלפני האושר".
מחצר פנימית של בית- ירות גדול, בנפולי של שנות החמישים שעדיין חיה בצילה של מלחמת העולם השנייה, מנסה ילד יתום בן 8 לצוד את תשומת לבה של אנה, ילדה כבת-גילו, העומדת תמיד בחלון הקומה השלישית, ראשה שעוּן על ידיה, ומביטה בשמיים. היא ילדה מוזרה, שאינה יוצאת אף-פעם, אינה מדברת אל איש, ואינה מסוגלת לבכות. אבל הזגוגיות העקומות של החצר מקפיצות את דמותה עד לחדרון שלו במרתף, בעשרה ניתורים חוזרים, עד למטה.
יום אחד הוא מביט למעלה, אל הקומה השלישית, ואנה איננה. היא נעלמת לו מן הבניין ומן העיר, אך מוסיפה לגדול בתוכו. אבל היא עוד תשוב במפתיע, לקראת אמצע הספר, כששניהם יהיו בני 18, ותסעיר את העלילה. והרומן, הנפתח כעוד ספר אופייני לדה לוקה, מלא חוכמת-לב, שכמו מתמקם כשלישי בטרילוגיה, אחרי 'הר אדוני' ו'אתה, שלי' – ינסוק להיות, בזכותה של אנה, הנועז ביותר של דה לוקה עד כה.
את הילד היתום הזה, שחי לבדו בחדרון שלו בלי לדעת דבר על הוריו, מגדל השוער של הבניין, בשל נסיבות עלומות שיתבררו רק מאוחר. יום-יום הוא משחק אתו בקלפים ומספר לו סיפורים צבעוניים על נפולי של שלהי המלחמה. כפית אחר כפית מנחילים לו סיפורי השוער ירושה, נעשים זיכרונותיו שלו-עצמו, נוטעים בו תחושת "השתייכות" – הרגשה יפה, שכמו הרוח הדרום-מערבית "מחזיקה מעמד שלושה ימים ומותירה אווירת ניקיון ברֵיאות".
'היום שלפני האושר' הוביל את רשימת רבי-המכר באיטליה במשך שבועות, וזכה להצלחה גדולה גם בצרפת.
עירי, אהובתי
איטליה תמיד תזכיר לנו את עצמנו. כשוכנים לחוף הים התיכון ספגנו אותם ריחות ואותו אור שמש. ארי דה לוקה פרו-פלשתיני באיטליה של סוף שנות ה60-שינה דעתו אחרי טבח הספורטאים הישראלים במינכן ב1972-והפך לאוהד מושבע של ישראל. אהדתו נשזרת ברבים מספריו בתארו את העבר המשותף לשני העמים במהלך מלחמת העולם השנייה.
בספרו החדש "היום שלפני האושר" דה לוקה מתאר סיפור אהבה בוסרי בין יתום חסר שורשים בנאפולי שלאחר המלחמה לבין שכנתו הצעירה. זו פרוזה שירית; בפרקים קצרצרים מתאר דה לוקה את מאורעות המלחמה הנוראיים בעיר הדרומית הנקרעת בין הכובשים הגרמנים הנסים על נפשם לבין האמריקנים המשחררים. היכולת לשלב בין רומנטיקה למלחמה באמצעות קרב בין גברים המתחרים על ליבה של בחורה בלב הקרבות בעיר יוצרת מתח מעניין בין הפרטי ללאומי. בעולמו של דה לוקה האהבה בוערת גם בין אדם למולדתו וכשגיבור הספר נקרע מאהובתו הוא נמלט על נפשו ועוזב את עירו נגד רצונו. כמו שאנו למדים מהספר הלב האנושי קטן מלהכיל את התשוקות המתפרצות של האהבה. צריך מרחבי אוקיינוסים ויבשות כדי להכיל אותה.
אלעד יאנה, ישראל היום - שישבת |
קישורים
ספריו של ארי דה לוקה באתר: