מהדורה חדשה זו של כתבי
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
כרך זה אוצר את הפרק האחרון בסיפורת העברית של
ברדיצ'בסקי, ובו כל היצירות שכתב מאז תום מלחמת העולם הראשונה ועד מותו כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1921. בראשו באים תריסר סיפורים קצרים מהווי העיירה היהודית האוקראינית. המחבר דלה מזיכרונו שפע של דמויות, משפחות, בתים ורחובות, עלילות חיים בנאליות ומרעישות גם יחד, ושילב בסיפורים הצהרות מפורשות על המניע העיקרי שחולל אותם: הרצון שלא יאבדו בערפילי השִכחה. סיפורים אלה שימשו לו תרגילי הכנה לקראת האתגרים היצירתיים הנכבדים יותר שעלו במחשבתו. בעקבותיהם באו לעולם שלושה סיפורים ארוכים יותר – 'גרי רחוב', 'בית תבנה' ו'בסתר רעם' – שהמחבר עצמו תייג אותם בכינוי האוקסימורוני: רומנים קצרים. אלה סיפורים בינוניים באורכם, אולם ריבוי האירועים ומערך הדמויות המסועף בכל אחד מהם עשויים לפרנס בנקל רומן רחב יריעה. מכאן נגזרת דחיסותם הרבה, המותירה את הקורא עמוס רשמים וקצר נשימה. במרכז הכרך עומד הרומן
מרים, המשרטט דיוקן בלתי צפוי של חיי היהודים בעיירה המזרח-אירופית מעט לפני כיליונם. אחת מתכונותיו המפתיעות היא הארוטיות העזה המנשבת בו. גם מי שהיו אמונים על היִצריות המאפיינת את העולם הברדיצ'בסקאי השתאו על ריבויָם וגיוונם של ביטויי המיניות החשופה המבעבעים בעיירות המתוארות מתחת למעטה השגרה של חיי קהילה מסורתיים. הוטמעו ברומן תפיסות מודרניסטיות של העולם כאוסף תופעות בלתי מתקשרות, בצד אמירה הומניסטית חזקה המתבטאת בהכרעתה הסופית של הגיבורה להקדיש את חייה לעזרה לנזקקים. מכלול רכיביו הופך אותו לאחת היצירות הנועזות בסיפורת העברית, שלא איבדה מטעמה גם בחלוף מאה שנה.
לכתבים א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י'א, י'ב, י'ג, י'ד