מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה. הכרך השני, המהווה המשך ישיר של קודמו, מכיל את חיבירו של ברדיצ'בסקי מן השנים 1890-1888. שני הכרכים יחד אוצרים, אפוא, את הפרק הראשון ביצירתו, הגנוז והעלום, מהופעתו הראשונה בספרות ב-1886 ועד שעזב לצמיתות את רוסיה מולדתו. המאמרים הכלולים בכרך זה, על סתירותיהם הפנימיות, משקפים את התלבטותו של כותבם בין דבקותו בעולם המסורת ואמונתו בכוח ההנהגה של הרבנים, לבין משיכתו אל עולם המעשים, הדעת והתרבות שמחוץ לתחום ישראל. ייחודו של ברדיצ'בסקי, כמי שחי את משבר היהדות ההיסטורית כחוויה איישת נוקבת ומייסרת, ניכר כבר במאמרים מוקדמים אלה, שהתהייה העקרונית על דרכו וגורלו של עם ישראל שזורה בהם לבלי הפרד בהלך נפשו הנסער של המבחר ערב יציאתו אל עתיד בלתי נודע במערב אירופה.
לכתבים א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י'א, י'ב, י'ג, י'ד