אשתו של מולכו נפטרה בתחילת הסתיו. הרומן עוקב, לאורך שנה, אחר תהליך השתחררותו ממנה ומאבקו בה, תהליך שיש בו גם הזדהות עמוקה עמה.
מות אשתו משחרר במולכו קפיץ שמעיף אותו למרחקים של ניכור, אך גם מוליך ללידה של תחושת חירות חדשה. ועם זאת, תוך השחרור הוא מוּבל בשלט-רחוק על ידי הקשר עם אשתו. הוא מושך מן המוות כאב, ממשות וחיוניות כאחד, וניסיונותיו הכושלים להחיות את אשתו בנשים המחליפות אותה הם גם ניסיונות "לקום לתחייה" ולאחוז בשורשי עצמו.
אורפיאוס מתפצל כאן לשניים. מולכו, איש פאסיבי המתבונן בעולם במשקפיים בִּי-פוֹקאליוֹת, מצוי בכפילות מתמדת של פחד וכמיהה, כאב ושימחה, מערבב התרגשות ואשמה. יהושע העמיד כאן את אחת הדמויות הבלתי-נשכחות בספרות העברית, ברומן רב-פנים שקשה להניחו מן היד.
במשאל שערך עיתון 'מעריב' (יוני 2007) בין אנשי ספרות מובילים – מבקרים, עורכים, מו"לים וחוקרי ספרות – נבחר "מולכו" של א.ב. יהושע בין עשרת ספרי הפרוזה "הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה".
מה מסתתר מאחורי ההקדשה?
לחנה ז"ל
אברהם ב' יהושע נעתר לפרש: " 'מולכו' הוקדש לחנה שביט, זכרה לברכה, עובדת סוציאלית בבית החולים כרמל בחיפה, ומתה ממחלת הסרטן בגיל 48". שביט היתה ממוצא הולנדי ובינה ובין אשתו של יהושע נקשרה ידידות עמוקה. יהושע מודה כי תיאור מותה של אשתו של מולכו הוא תיאור מותה של שביט. "מולכו בוחן מהו אבל", הוא אומר, "ומותה של חנה שביט היה נקודת המוצא לרומן".
ורד לי, הארץ- מוסף הארץ, יוני 2010
מספריו באתר:
ניצבת , אש ידידותית, חסד ספרדי, הכלה המשחררת, השיבה מהודו, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, מסע אל תום האלף, מולכו, מר מאני, גירושים מאוחרים, מסע הערב של יתיר, אחיזת מולדת, כל הסיפורים