הכרך השמיני מתוך תולדות השירה העברית משירת חיבת ציון ועד ימינו, מאת הלל ברזל, מוקדש למהפכות צורניות בשירת ארץ ישראל. אסתר ראב כתבה את שיריה במקצב מותאם, מבלי להזדקק לדפוסי משקל נוקשים מן המסורת הקלאסית, וכן חרגה מנורמות החריזה המקובלות. היא הקדימה בכך את שינוי הנורמות של המשקל וצורות החריזה בשירה הבתר-אלתרמנית. אבות ישורון פרץ את גבולות הלשון העברית והוסיף למילונו הפיוטי מילים וצירופים מיידיש ומערבית, וכן שינה את צורות הניקוד. אמיר גלבֹּע עבר מצורות סגורות במבנה השיר לצורות פתוחות ומהן לצורות זורמות נוסח הציור הקינטי. יהודה עמיחי הצטיין במערכת הדימויים והמטפוריקה, הפורצת בין קודש לחול. מהפכה צורנית אינה עומדת בפני עצמה. היא כרוכה בחוויה האישית שאין להפרידה מן הרקע התקופתי והביוגרפי-אישי. לכן הוקדשו פרקים מיוחדים לתאור מפורט של מהלך החיים הנמצא בבסיס-השירים. תשומת לב מרובה הוקדשה להארה הפואטית, הפרשנית והמילונית של השירים וכן להזדקקות לתנ"ך, שהיא משותפת בעצמתה אצל המשוררת ושלושת המשוררים.
כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה.
הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל.