שלוש הנובלות התל אביביות של קציר הן על שלוש דמויות זרות בתל אביב, שגיחתן לעיר הזאת נכרכת בהתנפצות וּויתור, בקיצוץ ובצמצומים של שאיפה גדולה, חלום או פרויקט.
הנובלות הללו הן הפסגות הבלתי-מוטלות-בספק של כתיבתה של קציר עד כה, והן נדפסו בספר זה בנוסח מחודש. "סוגרים את הים" הייתה בעיני המבקרים והקוראים הנובלה הטובה ביותר בספר הראשון של קציר, שנקרא על שמה.
"מגדלורים של יבשה" היא אחת הנובלות היפות ביותר בספרות הישראלית, נובלה מרשימה ונוגעת ללב, שמעטות כמוה נכתבו בעברית.
"הנעליים של פליני" מדגימה את יכולתה הגדולה של קציר לסחוף את קוראיה גם במפתח אחר, קומי-גרוטסקי.
שני ספרי הספריה הקטנה: "סיפורי חיפה" ו"סיפורי תל אביב", מרכזים את רוב רובה של הפרוזה שכתבה קציר עד כה, מלבד הרומנים שפרסמה.
לקוראים שיפגשו את הנובלות שבספר זה לראשונה, מזומנת חוויית קריאה חריפה ומעוררת, אך גם בשביל קוראיה הוותיקים של קציר יש כאן "רגע של הולדת", שכן השנים שחלפו רק מחדדות בדיעבד את רושמה של אמנות הכתיבה שלה.