ספר שירים חמישי של מירון ח. איזקסון.
באחד משיריו אומר הדובר: "הנה אני ברווח הזה שבוטל". לכאורה הוא מצוי במקום חסר שטח, ובקירבו כוח נעלם. למרות זאת ממשיכה התודעה השירית לבקש לה את קירבתם של הרעיה והילדים, כלי הבית, קירותיו ופסוקי המקורות. אישיות האדם, גופו וגם בניינים וחפצים, מקבלים על עצמם כללים אחידים כמעין שותפים בטבלה חדשה של יסודות החומר.
בשירים מצויירות דמויות שונות המתוארות בלשון מקורית ומדויקת, המגלה שמעמדן הנפרד והזר הוא מטעה, ובעצם הן שותפות פעילות בתחושתו האינטימית ביותר של הכותב.
שני ספרי שיריו האחרונים של מירון ח. איזקסון עת לבקש ומשיכת הקצה ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
לכל ספריו של מירון ח. איזקסון באתר>>
קישורים:
אין לי חיים ללא הכתיבה